בי"ס תיכון תרבות, רמת אפעל

מיקום:  רמת אפעל
ייעוד: בית ספר תיכון 
היקף: 13.000 מ''ר
שלב: תחרות - 2016
מוזמן: עיריית רמת גן

בי"ס ועיר:

המגרש המיועד להקמת בית הספר נמצא בתווך שבין דופן המגורים הגבוהה המיועדת להיבנות בהיקף ובין העורף הנמוך והירוק המורכב מתיפזורת מבני סמינר הקיבוצים. הבינוי המוצע לבית הספר מתוכנן כשטיח מודולרי ומקוטע הנולד מהתיווך בין שתי הרשתות (Grid) של הבינוי ההיקפי הגבוה ובין מבני הסמינר. השטיח מאזן את המפגש בין שני מרקמים אלו ותוך כדי כך מייצר מרקם חדש בעל מגוון חללים ומצבים. זהו מרקם רך ומגונן אשר מצד אחד מאפשר שילוב בין חדרי כיתות וחצרות ירוקות ומצד שני מוסתר מהרעש התודעתי (אסתטי ופיסי) של מסת הבניה סביב. מרקם זה מתאים במיוחד לייעוד בית הספר ומעודד את יצירתם של חיים פנימיים הנהנים מהשקט והאינטימיות הנדרשים לקהילת הלימוד. החתימה המרחבית של בית הספר המוצע נתפשת כהמשך אורגני של רשת הבינוי המתונה של סמינר הקיבוצים וכריאה ירוקה בליבו של המרקם העירוני המתפתח.

 

פתיחות וקהילה: 

אחת המטרות שהציב תדריך התחרות היה ליצור  את האפשרות לקשר מתמיד, אך גם מדוד, בין בית הספר והסביבה הקרובה אליו. בהתאם לכך הסטת ציר הולכי הרגל והעמדתו של בית הספר נותנים מענה אופטימאלי לתדריך. הניתוק מפלסי שבין השטח הפתוח של בית הספר ובין מפלס הציר, מאפשר לחצר בית הספר להמשיך ללא הפרעה מתחתיו. כתוצאה מושגת שליטה מקסימלית בסקאלת הפרטיות/ציבוריות שבשימוש השטחים בהתאם לשעות פעילות בית הספר. תחום בית הספר ברור ונתפש כטיבעי הודות להבדל מפלסי בין החיצוני לפנימי. הדופן המזרחית מוגדרת על ידי המבנה עצמו וחללי ה"פטיו". את הדופן המערבית מגדיר מסלול הריצה כאשר מערכת מדרגות צפייה מגשרת בין המפלס הפנימי לחיצוני. לאחר שעות הלימודים ניתן לפתוח את הדופן הדרומית והצפונית לציר הולכי הרגל לכדי יצירת מרחב ציבורי מאוחד לרווחת הציבורים השונים. מנגנון הניתוק/חיבור מייצר סיטואציה אורבנית מיוחדת במינה שבו קהלים שונים עושים את השימוש באותה חטיבת שטח הופכים את ההצעה לאייקון קהילתי מסוג חדש.

 

קמפוס קהילתי:

סביבת הלימודים שאותה אנו שואפים לעצב מבוססת על החופש של התלמיד לבחור ולגלות ועל האחריות הנלווית לכך. בהתאם ההצעה שלפניכם היא למעשה "קמפוס", כלומר מבנה ארגוני המורכב מרכיבים אוטונומים אשר ההבדלים כמו גם הקשרים בינהם מרכיבים את השלם. מתכונת יחסים זו תואמת לתפישתינו את מיקומו של התלמיד ביחס לכיתה, הכיתה ביחס לעולם, העולם ביחס לבית הספר ובית הספר ביחס לקהילה והלאה. התכנית פותחה במתכונת השטיח המודולרי כמענה לדרישה הפרוגראמטית ליצירת עולמות מובחנים, מבטיחה את יצירתו של קמפוס מגוון ועשיר בחללים ומצבים. מאידך, השיטתיות וההקפדה על עקרונות ההעמדה הנגזרים ממתכונת השטיח קושרים בין הרכיבים המובחנים בבהירות וביעילות על מנת להעמיד תוצר קוהרנטי ושלם. הבהירות המבנית היא תכונה נתפשת במבנה (להבדיל מכאוס צורני) המייצרת אווירה בטוחה ומופנמת בעלת מאפיינים ברורים "GENIUS LOCI" של המקום. זו היא לדעתינו תכונה חשובה ביותר ומטרה מוצהרת של התוכנית המוצעת לפניכם ואנחנו בטוחים כי היא תוסיף רבות לאיכות החוויה של המשתמשים במבנה באמצעות יצירת זהות מובחנת של המקום ובהתאם תחושת השתייכות ברורה לקהל משתמשיו.

 

עקרונות התכנית:

תצורת השטיח המודולרי מאפשרת את חלוקת המתחם הבנוי לעולמות אשר כולם נאספים לתחום מגרש אחד בהתאם לדרישות הפרוגראמה.

תצורת השטיח גמישה ומודולרית וניתן לבנות אותה בשלבים ולשנות את ייעודי החללים בהתאם לצרכים המשתנים לאורך ציר הזמן.

כל אחד מהעולמות מורכב מ4 אצבעות ובינהן חצרות פנימיות (PATIO) הנוצרות כתוצאה מההסטה בין הרשתות (GRID) הגיאומטריות של קומת הקרקע והקומות שמעליה.

לכל אחד מהעולמות מערכת תנועה פנימית ואוטונמית וכן מגדל כנקודת ציון (LAND MARKׂ(. הקשר בין העולמות מאזן את התפישה של העולם כיחידה עצמאית מחד וכחלק ממכלול מאידך.

העולמות מובחנים אחד מהשני בעזרת חללי הפטיו שמשמשים כחצרות מגוננות חללים אלו הם פתוחים למחצה, מוגנים מבחינה אקוסטית ומוצלים ולכן מתאימים גם ללימודים מחוץ לחלל הסגור של הכיתה.

 

פרוגראמה תנועה וזרימה:

בהתאם להבנתינו את הבי"ס כקמפוס המורכב מעולמות אוטונומיים חולקה התנועה לשתי מערכות עקרוניות המחוברות בינהן בזמן פעילות בית הספר או מנותקות לאחר סיום הפעילות היומית לפי הצרכים המשתנים:

מערכת אנכית פנימית - קושרת את הפעילויות השונות הנכללות בתוך ה'עולם'. פריסת הפרוגראמה על הציר האנכי מאורגנת כך שהשימושים הציבוריים ממוקמים בקומת הקרקע, הכיתות והסדנאות בקומה א' ואילו חברי הסגל ממוקמים במגדל.

מערכת אופקית - קושרת בין העולמות השונים. מערכת זו מופיעה לעיתים בתוך מבנה ולעיתים בין המבנים תחת קירוי ומאפשרת את החיבור לקמפוס אחד כמו גם את הדיאלוג בין העולמות השונים. המערכת האופקית נושקת לחצר הגדולה ובנוסף גם מכילה את הפונקציות הציבוריות של בית הספר.  לאחר סיום שעות פעילות בית הספר ניתן להפעיל מערכת זו באופן אוטונמי לטובת פעילויות ציבוריות/קהילתיות שונות בחללים המיועדים ובעולמות שייבחרו לצורך כך וייותרו נגישים בהתאם.

 

 

תכנון אחראי לסביבתו:

התוכנית נוקטת במספר מהלכים שמטרתם הכוללת הוא יצירתו של מבנה רגיש לסביבתו בעל חתימה אנרגטית מופחתת ככל הניתן. פורמט השטיח המוצע מאפשר עירוב בין שטחים פתוחים, גנים מוצלים וגגות ירוקים אשר תורמים ליצירת מיקרו אקלים המכיל בתוכו את החללים הסגורים של בית הספר. כתוצאה מתאפשרים אוורור טבעי והחדרת אור יום התורמים למימד הכמותי כמו גם למימד התודעתי של מודעות לסביבה.

השתילה על הגגות תורמת גם ליצירת פארק ירוק ע"ג המבנה ולבידוד טרמי מעולה בין פנים בית הספר לתנאי האקלים החיצוני.

על מנת להפחית עוד יותר את צריכת האנרגיה  מוקמו כל הכיתות והסדנאות בהסבה צפונית מובהקת המונעת חדירה של קרינה ישירה פנימה כאשר הפרוגרמות הציבוריות והגדולות (והשקופות) יותר מוקמו כולן בק"ק המוצלת.

תכנון המעטפת עצמה פותח אף הוא מתוך השאיפה לאפשר שליטה בכמות הקרינה הישירה החודרת אל המבנה. עומקן של החזיתות והיחס בין פתח לקיר בתוכן משתנה בהתאם להפניית החזית כך שלדוגמא קיר הפונה דרומה הוא עמוק יותר – כלומר החלון שבקבו מוצל יותר – וכמות הפתחים בו מופחתת לעומת קירות הפונים צפונה.