מבנה תצוגה בגן רמז, באר שבע

מיקום: באר שבע
ייעוד: מוזיאו ותערוכות
היקף: 1.500 מ
 צוות התחרות: אסף לרמן, תמי יניב, נמרוד שנקלבך, מאיה פארן

 

אדריכלות אזרחית

המבט המחודש שמפנה העיר באר שבע לכיוון העיר העתיקה מהווה הזדמנות יחידה במינה לעיר לייצר לעצמה מוקד ציבורי בליבו של המרקם העתיק. 

"ציר המוזיאונים" מספק את התדריך הראשוני להגדרתו של מוקד שכזה ומזמין גישה תכנונית עדכנית ואת פיתוחה של אדריכלות אזרחית להבדיל מאדריכלות מונומנטאלית. 

האסתטיקה, או יותר נכון האתיקה, העומדת בבסיס גישה זו (CIVIL   ARCHITECTURE) נובעת מהשאיפה לנגישות ושימוש אינטנסיבי להבדיל מהיראה המאיימת הטבועה באדריכלות איקונית. לכן בבסיס הליך התכנון למתחם הגדרנו כמטרה ראשית את ניסוחה של שפת תכנון שמייצרת את הפלטפורמה לפעילות יום-יומית ומגוונת שתאפשר לתושבים לחוות את המקום מתוך תחושה של הזדהות עם המקום ובעלות על המרחב....."אדריכלות אזרחית הופכת את צריכת התרבות לחוויה מידית ובלתי מתווכת". בזה כוחה בזו חשיבותה וזה הפוטנציאל אותו אנו מחפשים לממש. 

כאדריכלים אנו מאמינים שמוטל עלינו תפקיד מרכזי בהתוויית דמותה העתידית של סביבת החיים בארץ ורואים באדריכלות ישראלית עכשווית ומודעת כלי רב עוצמה בייצוב המימד האזרחי של החיים כאן ועכשיו.  בקיצור אנחנו מחפשים את האופן שבו פיתוח מושכל של תדריך התחרות יעניק מתנה של אמת לעיר ולתושביה במקום אובייקט נוצץ ומנוכר.

1. רשת עירונית

הרשת העירונית (גריד) הידועה של העיר העתיקה בולטת בסדר האורתוגונאלי שלה הבנוי מבלוקים אורבאניים רבועים העומדים באופן אופטימאלי ביחס למשטר הרוחות. הגריד קובע קנה מידה ויחסים קבועים בין פתוח וסגור והוא מהווה שפה בפני עצמה המגדירה את מרקם העיר העתיקה. בפאה הצפון מערבית של הבלוק המלבני המוארך מהווה גן רמז את קצה המרקם של העיר העתיקה.  

 

2. ציר המוזיאונים

ציר המוזיאונים פותח בהתאם בתוך מרקם זה והוא נע לאורך רחוב העצמאות משיק לבלוק המלבני בו שוכנים מקבץ מבני התרבות של בית העיריה הישן, מוזיאון ב"ש וגן רמז בדרכו הלאה לכיוון מתחם מוזיאון המדע ומתחם התחנה. את צידו השני של הציר סוגרת בקטע זה הדופן האטומה של פיקוד העורף. 

 

3. בלוק

הבלוק המלבני שמאכלס מגוון של מבני ציבור בנוסף למוזיאון המתוכנן, שזור בגדרות ובהפרדות המונעות את מהלכי זרימת הולכי הרגל הטבעית ולמעשה מצמצמות את תחום הולכי הרגל בעיקר למדרכות החשופות לשמש. 

כתוצאה הבלוק 'מחמיץ' את ניצול המימדים הפתוחים הטמונים בו ובכך אינו ממלא את הפוטנציאל הגלום בו מתוקף גודלו ומהפרוגראמות המצויות בו, לתפקד כמוקד ראשי המשרת את כל דיירי האזור: תושבים מהשכונות הסמוכות, חיילים, מבקרים וכו'. 

 

4. מציר למרחב

בבסיס ההצעה בחרנו בראש ובראשונה להתייחס לבלוק כולו כמקשה אחת ולהפעיל את הפוטנציאלים הרדומים המגולמים ע"י פתיחתו המקסימאלית למעברים ויצירת קשרי הזנה הדדית בין הפונקציות הפזורות בו  (*). ביטול חסמים ומכשולים ופתיחתו של מתחם הבלוק למעברים תפתח במקביל את הגדרת הציר ותהפוך אותו ממעבר ליניארי מצומצם למרחב שזור בפעילויות ובאטרקציות תרבותיות שיגדירו מחדש את ליבה האזרחי של העיר העתיקה. 

(*) השאיפה היא לפתיחה מקסימאלית של הבלוק כולו אולם אין חובה לבצע את ביטול כל הגדרות כתנאי לתכנית (אנו מבינים היטב את תפקידן כחלק מתנאי עמידה בתקני בטיחות כאלו ואחרים), שכן ההצעה מייצרת בשטחה את המרחב הפתוח, והחופשי למעבר. 

 

5. מוזיאון כמחולל תרבות

תוכנית מבנה המוזיאון בנויה במדויק על מימדי בלוק מתוך הגריד המרקמי של העיר העתיקה. מתוך שאיפה להגדיר דופן בנויה וברורה למרקם ולתחום מקסימום מרחב של גן פתוח הבלוק החדש מועמד בפאה הצפון מערבית של המתחם. 

 

6. תכנית

הבלוק החדש נחלק לשני חלקים: פתוח וסגור הנאספים תחת גג אחד. חלוקה זו שמשחזרת במדויק את יחסי הפתוח/סגור של הגריד הקיים, מאפשרת למוזיאון לתפקד כמחולל תרבות ראשי ו"להפעיל" את המרחב שסביבו. בעוד שהחלק הסגור מתוכנן כחלל מוזיאלי אופטימאלי החלל הפתוח והמוצל הפרוס תחת הגג מאפשר את יצירתו של גן פסלים מקורה ומזמין. (ראה בהרחבה בהמשך) 

 

7. מוזיאון

בעולם של אומנות מולטי-דיסציפלינרית, שחוצה מדיומים ושאינה מגבילה עצמה להגדרה של "פסל", או "תמונה", על החלל המוזיאלי נועד לאפשר גמישות מירבית.  חלל התצוגה המודרני נותן בידי האוצר/ת חופש מירבי ושליטה מלאה בארגון חלל הפנים וחלוקתו, סירקולציה, תאורה, הקרנה, החשכה, סאונד, אפשרויות העמדה או תליה וכו'.

 

בהתאם לכך תכנון אולם התצוגה מאפשר ורסטיליות מלאה ע"י יצירת חלל בגובה 5 מטרים ונטול עמודים לחלוטין על מנת שניתן יהיה לארגן אותו בכל דרך רצויה ע"פ צורכי התערוכות המשתנות. מערכת הקורות העליונה מייצרת שדות קונסטרוקטיביים המאפשרים תליה של משקלים כבדים מהתקרה ואילו השדות שנוצרים בינהן מאפשרים תקרה גמישה למערכות תאורה וסאונד.

 

מערכת קירות ניידים פשוטים לתפעול (מקובלים במוזיאנים רבים בעולם) מתוכננים לאורך החזית במטרה לאפשר חשיפה נשלטת של חלל הפנים אל החוץ. כשקירות אלו נאספים הם חושפים את קיר הזכוכית ומייצרים קשר ישיר עם גן הפסלים והרחובות המשיקים. באופן זה התצוגה במוזיאון מפעילה את החלל סביבה מחד ומאידך זוכה לחשיפה אדירה וצפויה למשוך אליה משתמשים רבים וחדשים. מימד נוסף זה של שליטה מאפשר לאוצר/ת לבחור בכמות החשיפה אל החוץ בה הוא מעונין/ת הנעה בין הסקאלה של חשיפה מלאה (קירות אסופים) ואטימה מלאה (קירות פתוחים).

 

משמעות הדבר היא כי האולם מאפשר תצוגות במצבים שונים – מאולם אחד גדול הפתוח כלפי חוץ ורווי בתאורת יום טבעית, ועד אולם סגור לחלוטין או המחולק לחדרי תצוגה קטנים, ונפרדים המתאימים גם לתצוגת וידאו ארט, פיסול בתאורה, ואומנות הרגישה ל-UV.

 

מגנון פשוט זה מאפשר למוזיאון למלא תפקיד אורבני החורג הרבה מעבר להגדרה המצומצמת של המשתמש הקונבנציונאלי בחלל המוזיאלי. מבלי לפגוע במתפקוד האופטימאלי של החלל מתווסף למוזיאון ערך מוסף כמחולל תרבות פעיל שביכולותו להנגיש את התרבות "הגבוהה" במקום להדיר ממנה קהלים אשר באופן לכאורה "טבעי" חשים שאינם קשורים אליה. אדריכלות אזרחית הופכת את צריכת התרבות לחוויה מידית ונגישה לכל. בזה כוחה בזו חשיבותה וזה הפוטנציאל אותו אנו מחפשים לממש. 

 

8. גן פסלים

גן הפסלים משלים את החלק הפתוח של הבלוק החדש וחובר למוזיאון כחלל נוסף המתווך בין פנים לחוץ. ייעודו של הגן הוא בראש ובראשונה להציע חלל מוגן ומזמין המושך את תושבי האזור (עוברי אורח, תושבי השכונות הסמוכות, חיילים וכו') לשהות ולבלות בקרבו. הגן מאפשר למוזיאון "לייצא" מקרבו עבודות מתאימות ולהציבן ברחבי המתחם לצד אטרקציות נוספות כגון בריכות מים, מזרקות ילדים במישור הרצפה, פינות ישיבה, עצים וצמחיה וכדומה. 

גן הפסלים מעוצב על בסיס המתווה הכללי של הגג הקובע את מודול העמודים בבלוק כולו: 5.60/5.60. בגן מתווה זה מתבטא הן בחלוקה לשדות בעלי פרוגראמות משתנות כגון בריכה, צמחיה, פסל וכו' והן בעיצוב מיוחד של העמודים אשר הופכים לספסל ישיבה ומפוזרים ברחבי הגן במטרה ליצור תת חלוקות ואזורי ישיבה מזמינים. 

 

9.תכנית כללית – מרכז אזרחי

בהתאם לשאיפה לפתוח את ציר המוזיאונים לידי מרחב שלם ההצעה אינה מגבילה עצמה לתחום גן רמז בלבד. תפישתינו היא כי פיתוחו של הבלוק המלבני כמהות אחת החופשיה ככל הניתן מגדרות וחסמים ואשר בה פזורים מגוון של מבני ציבור ותרבות תוסיף משקל סגולי יקר ערך ותתרום להפיכתו של המתחם כולו למרכז אזרחי מיוחד במינו.

 

במרחב זה יתפקדו מבני המוזיאונים, ישן כמו חדש, כמחוללים תרבותיים וכנקודות ציון במרחב המתמרצות תנועה של הולכי רגל בתוך תחום הבלוק ברחבי חלל ציבורי איכותי וגדול.

 

הגן העירוני המוצע פותח כהמשך טבעי למתווה הכללי שנקבע בגן הפסלים והוא מבוסס על גריד אורתוגונאלי המייצר שטיח של מרכיבים משתנים. עיצוב הגן נעשה תוך התחשבות במצב הקיים, דהיינו בצמחיה ועצים קיימים ובתוואי הולכי הרגל העיקריים המאפשרים מעברים חופשיים מצד אל צד ולאורך הגן.

 

המרקם הנוצר מאפשר את שילובם של משטחים שונים כגון דשא, ריצוף אבן, חצץ, דק עץ יחד עם ספסלים אותם אנו מציעים לעצב בדוגמת עמודי גן הפסלים ובשילוב עם תאורה. שיטה זו היא אידאלית להצבה של פיסול ברחבי הגן וליצירה של פינות חמד ומרגוע במגוון וריאציות.